תוכן עניינים:

מה שהילדים הצליחו לעשות בגיל 10 ברוסיה
מה שהילדים הצליחו לעשות בגיל 10 ברוסיה

וִידֵאוֹ: מה שהילדים הצליחו לעשות בגיל 10 ברוסיה

וִידֵאוֹ: מה שהילדים הצליחו לעשות בגיל 10 ברוסיה
וִידֵאוֹ: תינוקת בת 10 חודשים מדברת 2024, נוֹבֶמבֶּר
Anonim

מה ילדת איכרים יכולה לעשות ברוסיה כשהיא מגיעה לעשר שנים

Image
Image

גידול מודרני לילדים מכוון להביא להם חינוך איכותי ופיתוח יכולות יצירתיות. במשפחות רבות בנות מעולם לא נגעו בשואב ואין להן מושג כיצד להדליק תנור גז. אבל לפני קצת יותר ממאה שנים, בנות במשפחות כפרות עד גיל 10 כבר היו עקרות בית מן המניין.

איך גידלו ילדים

Image
Image

ראש המשפחה בימי רוסיה האיכרית היה האב, כל בני הבית צייתו לו. זה אף פעם לא נכנס לראש של אף אחד כדי לסתור אותו. האב לימד את בנותיו את האמיתות הפשוטות ביותר, שהיו יסודות בני מאות שנים שעברו מדור לדור.

הבנות היו צריכות:

  • לכבד את בני המשפחה הבכירים;
  • להיות צייתני, חרוץ ואדוק;
  • התבונן בצניעות;
  • לטפל בלחם בכבוד כתוצאה מעבודה קשה;
  • עזור לקשישים ורחם על העניים והשוטים הקדושים.

האב, בנוסף לעבודה קשה בשטח, חילק עבודה יומיומית, כולל בין הילדים הקטנים ביותר. כבר מגיל 3 קיבלו בנות משימות ביתיות קטנות, שבעצם הסתכמו בפונקציה של "להביא ולהגיש".

עוזרת בגיל 5

Image
Image

מגיל 5-6 חובות הבנות התרחבו, הן הופקדו על הטיפול בילדים הקטנים (אפילו התינוקות), משום שהאם הייתה עסוקה משחר לשחר בשדה, בגינה או בעבודות הבית. על מנת להרגיע את הקטנטנים הם לעסו פירורי לחם או תפוחי אדמה אפו ונתנו להם במקום פטמה. הילד בילה את רוב הזמן בעריסת עץ ביתית, שהייתה תלויה מתקרת הצריף.

אם נדרש להעביר ארוחת צהריים לגדולים, הילדים מילאו את המשימה בשמחה והביאו מים, לחם, דייסה או תבשיל פשוט לשדה. גם בשנים אלה הורשו לרוץ לחנויות לרכישות קטנות, למשל, לטבק.

הם כישרו דשא לעופות ובקר למאכלים משלימים, עזרו לאם ולאחיות הגדולות לנהל את הגן.

בגיל זה החלו הבנות לבשל אוכל עם אמם, לאפות לחם ולשטוף את הכלים לאחר הארוחה. מארחות קטנות הופקדו לתקן חולצות, קפטנים, מכנסיים דולפים.

מטלות הבית

Image
Image

בגיל 7 בנות הפכו למשתתפות מן המניין בכל העבודה היומיומית. אם קודם הם לבשו חולצה קצרה אחת, אז לאחר שהתבגרו הם לבשו שמלה ארוכה, והם עדיין נעלו נעליים רק בעונה הקרה. מתפירה על טלאים פשוטים, בנות עברו ליצירת בגדים עם בית.

הדבר הראשון שלמדו היה ספינינג. בדרך כלל הכין האב מכונת ספינינג משלו לבתו. לאחר מכן, לא היה רצוי להשתמש בגלגלים מסתובבים של אחרים, ולא היה שווה לסמוך על עצמך, אחרת הם עלולים להישבר.

ואז הם לימדו כיצד לארוג בד, ממנו לא מכינים רק בגדים, אלא גם מפות, מגבות, וילונות. בחלק מהפרובינציות, בנוסף לספיגה ואריגה, הם גם לימדו כיצד לקלף צמר של חיות בית.

האחריות הישנה לא נעלמה: הבנות המשיכו לעבוד הרבה בגינה, להשקות ולקצור, לעשב עשבים שוטים. הם ניקו את הבית באמצעות טאטוא ושטיפה של ספסלים, שולחנות ורצפה. הם יכלו לחמם את התנור באופן עצמאי, ובמיומנות טובה הורשו לחמם את בית המרחץ. הבנות נסעו לנהר עם אמם ואחיותיה כדי לשטוף את בגדיהן ואז תלו אותן לייבוש.

שמרטפות לילדים צעירים יותר

Image
Image

עד גיל 10 כל ילדה יכולה להתפאר בנדוניה שנתפרה ביד לחתונה עתידית. כשהתבגרו, בנות למדו לא רק להכין בד, אלא גם לרקום יפה ולסובב את התחרה המשובחת ביותר.

אם גברת צעירה הייתה מציגה את עצמה כמטפלת מוכשרת, שידעה לבדר את הילדים במשחקים ושירים ולעקוב אחר האנשים הכי חסרי מנוחה, אז אפשר לשלוח אותה לבית עשיר לשירות. בסביבות השנים הללו הם עברו לעבוד בשדה, סרגו אלומות או אספו דגיגים. כל יום הם חלבו את הפרות, ניקו את בעלי החיים, הוציאו את הזבל, ניקו את הבית ובישלו. בנוסף לכל אלה הבנות דאגו לבני המשפחה הקשישים והתייחסו אליהם בכבוד ובאהבה עמוקים.

מה עשית בזמנך הפנוי

Image
Image

הילדים לא היו עסוקים כל הזמן בעבודות או בעבודות הבית בלבד. למרות שהיו תקופות קשות בימים ההם, ילדים נותרו ילדים. הם אהבו לשחק, לטייל ולתקשר עם בני גילם. לילדים היו גם בובות שעשויות משאריות סמרטוטים וקש. לעתים קרובות הם הלכו לנהר לשחות ולדוג, ליער לקטוף פטריות, פירות יער ואגוזים.

מוּמלָץ: