למה אתה לא צריך לצלם אדם ישן

2024 מְחַבֵּר: Bailey Albertson | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 12:59

מדוע, על פי סימנים, אי אפשר לצלם ילד ישן

אמהות צעירות רבות מפרסמות בשמחה תמונות של תינוקות ישנים ברשתות החברתיות, והדור המבוגר רוטן בכעס כי זה לא טוב, סימן רע. ואכן, את האיסור על תמונות כאלה אפשר למצוא לא רק באמונות פופולריות, אלא גם בתרבות ובדת של מדינות שונות.

מה אומר השלט

על פי כמה אמונות מיסטיות ודתיות, צילום ילדים ישנים יכול לקחת את נפשם. זה מוסבר על ידי העובדה שבזמן השינה הנשמה עוזבת את הגוף ונוסעת בעולמות האסטרליים, וחוזרת לרגע ההתעוררות. לא ניתן להעיר את האדם הישן בפתאומיות, אחרת הנשמה לא תספיק לחזור לגוף, והאדם ימות.

ביחס לילדים, האיסור נחשב מחמיר עוד יותר, מכיוון שנשמות חיות בגופן, עדיין זוכרות את גלגוליהן הקודמים, כך שהן יכולות ללכת לאיבוד במישור האסטרלי. ההבזקים והלחיצות של המצלמה מעירים לעיתים קרובות ילדים ישנים, שעל פי האמונה הרווחת, אין לאפשר זאת.

לא רק נשמת התינוק יכולה להיבהל, אלא גם מלאך השומר שלו, אומרים הסימנים. אם זה קורה, המלאך יעזוב את הילד וישאיר אותו ללא הגנה.

ישנם סימנים המזהירים כי באמצעות צילום תינוק בחלום תוכלו לגנוב את גורלו או את בריאותו המאושרת. בימי קדם אנשים האמינו כי בזמן שהילד נמצא בבטן האם, הוא מוגן על ידי שדה האנרגיה שלה. כשתינוק נולד, שדה האנרגיה שלו מתחיל להיווצר, אך עד גיל 7 הוא חלש מאוד. במהלך תקופה זו, ילדים חשופים לכוחות אפלים, עין הרע, נזקים וסוגים אחרים של השפעות שליליות. אם אדם מצלם "בוהק" או באנרגיה שלילית, התינוק יתחיל לכאוב.

בנוסף, אנשים מאמינים שתצלום חוסך אנרגיה, ואם תמונה של ילד נופלת לידיים רעות, אז אתה יכול לשנות את גורלו, להרוויח עליו, להטיל קללה על כל המשפחה ואפילו לדבר למוות.

מהיכן נולד הסימן

האיסור על צילום ילדים בזמן שהם ישנים הוא בעל רקע היסטורי ותרבותי. לעמי הים התיכון בימי קדם היה איסור על דמותם של אנשים ישנים, כולל מבוגרים. האמינו שאם אמן יצייר תמונה כזו, היושב יילכד בצרה ובצער. כשהגיע עידן הצילום, האמונות הטפלות הקדומות קיבלו צורה מודרנית.

בנוסף, יש תמרור אזהרה שאם לעתים קרובות אתה מצלם אדם ישן, אתה יכול "להדביק" לו מוות. דעה קדומה זו מוסברת על ידי המסורת של צילומי המתים למזכרת, אשר נפוצה במאה ה -19 באירופה ובאמריקה.

שירותיו של צלם היו יקרים מאוד אז, ולכן לעתים נדירות הוזמנו תצלומים רגילים, אך כאשר אדם אהוב מת, הם רצו לשמר את דמותו לזכר הדורות. למשפחות עשירות רבות היו "ספרי מתים" - אלבומי תמונות עם תמונות של קרובי משפחה שלאחר מותם.

תצלומים שלאחר המוות הם תרבות מיוחדת: המנוח לא צולם בארון מתים, אלא כאילו היה בחיים. לשם כך, הנפטרים היו לבושים באלגנטיות וישבו על כיסא או ספה, וקיבעו אותם עם מחברים מיוחדים. היו דברים אהובים או פריטי יוקרה בקרבת מקום, לעתים קרובות בני משפחה לקחו חלק בצילום. תמונות כאלה הורכבו כקומפוזיציות משפחתיות, שבמרכזן היה המנוח. ואז, על התמונות המוגמרות, נוספו העיניים למנוח על מנת להשיג את האפקט של "אדם חי". לכן, הדורות הבאים כלל לא תפסו תמונות עם אנשים ישנים, כמשהו חמוד, להפך, קמה אמונה טפלה, לפיה צילום אדם ישן פירושו מוות קרוב של הנושא.

על פי הכנסייה

בניגוד לאיסלאם, במסורת הכנסייה האורתודוכסית אין שום איסור ישיר לצלם ילדים ישנים. עם זאת, הכמרים אינם ממליצים להורים לערוך מפגשי צילום כאלה. הוא האמין כי עד להטבילתו של התינוק, אין לו מלאך שומר משלו, מה שאומר שהוא חסר הגנה ופגיע לשלילה חיצונית ולכוחות אפלים. קל לפגוע בילד כזה או בעין הרע.